בעיקרון כן. ההסכם בין ישראל לקהילייה האירופית מאפשר לכל אחד מהצדדים לשלוח תעודת יורו – 1 (או הצהרת חשבונית) לאימות בידי רשויות המכס של הצד השני. אותן רשויות פונות ליצואן הטובין, ומבקשות ממנו להציג הוכחות לכך שהמוצר עומד בכללי המקור הקבועים בהסכם.
כן. סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים לרשות המכס להשיב מס ששולם בטעות עד 5 שנים אחורה. אם הטובין נמכרו על ידי יבואן, על היבואן להוכיח שהיתר (המס העודף, המיותר) לא נכלל במחיר שהקונה שילם.
לא. קיים אמנם דבר חקיקה מקיף יחסית, הקרוי בשם צו יבוא חופשי, ובו קיימת התייחסות למגוון רחב של טובין, על פי פרט המכס שלהם. אולם צו יבוא חופשי אינו מהווה דבר חקיקה ממצה ויתכן שקיימות דרישות נוספות שאינן מופיעות בו.
הרוצה לדעת בוודאות את כל הדרישות החלות על מוצר מסוים צריך לבדוק גם בדברי חקיקה אחרים כגון חוק התקנים, צווי פיקוח על מצרכים ושירותים ועוד. אין ספק כי מדובר במצב לא רצוי שבו לוקה החקיקה בחוסר שקיפות ובהירות.
לא. בשונה מחוקי מס אחרים ( פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ ועוד), הגשת השגה / מכתב ערעור אינה מעכבת הליכי אכיפה וגביה. יחד עם זאת רוב בתי המכס נוקטים בסובלנות מסוימת ונכונים לעכב הליכי אכיפה וגביה כל עוד נעשית התדיינות מקצועית שאינה נמשכת זמן רב.